#גואטמלה_אהובתי

07 יונ #גואטמלה_אהובתי

כשיורד גשם בגואטמלה, התנועה נעצרת כמעט כליל.

כשיש ערפל, כולם מדליקים אורות מהבהבים ונוסעים 10 קמ״ש לאט יותר שמלכתחילה זה די לאט.

#גואטמלה_אהובתי

לפני שנתיים, בחופשה הישראלית השנתית, עליתי עם האוטו על כביש 6 לכיוון ערד, ונדהמתי לגלות כמה כולם נוסעים מהר. המהירות המותרת בדיוק עלתה ל130 קמ״ש, ואני הרגשתי שאני נוסעת על 80.

לא נסעתי על 80. אבל גם לנסוע ב110 קמ״ש הרגיש לי ממש מהר. אל תדאגו, חודש בארץ והתחושה עברה לי די מהר, וכשחזרתי לגואטמלה חזרתי להתעצבן על מהירות הנסיעה של המקומיים.

לפעמים תגיע מהר יותר על אופניים

אתם מבינים, בגואטמלה חוקי התנועה שונים קצת ממה שאני למדתי בשיעורי הנהיגה שלי. נתחיל בזה שאני לא בטוחה שלכל הנהגים פה יש רשיון נהיגה בתוקף. או בכלל רשיון נהיגה. נמשיך בזה שלא בטוח שלכל הרכבים יש רשיון רכב תקף. או בכלל. הם בכלל לא עוברים בדיקה וטסט, אלא רק משלמים פעם בשנה את המס. לא משנה כמה פנסים עובדים יש לך ברכב, או אם קיימת שמשה קדמית. למעשה, פלסטיק שחור ומסקינגטייפ הוא רלוונטי פה לפחות כמו ערכה להחלפת פנצ׳ר. כי לך תדע מתי יתפוצץ לך חלון באמצע הדרך, ועדיף ניילון מבלי חלון (סיפור אמיתי).

הנתיב השמאלי בגואטמלה, למשל, הוא נתיב נסיעה לכל דבר ועניין, ויש שיגידו שהוא מיועד דווקא לאלה שחושבים שהעולם הוא הספארי הפרטי שלהם, ומאטים כדי לחזות בילידים. ולכן הנסיעה בכבישים פה היא כמו משחק זיגזג שבו אתה מנווט מנתיב לנתיב, מחפש את זה שהכי זורם לך. ולא משנה כמה אתה זורם – מהירות הנסיעה הממוצעת לא יכולה לעלות על 70 קמ״ש.

כשזה הנוף מהחלון, לא פלא שהתנועה זוחלת

אז למה בעצם #גואטמלה_אהובתי?

כי החיים פה לימדו אותי לקחת הכל בקלות. ולא תמיד הולך לי, אני מודה. לפעמים אני מתעצבנת על נהגי הספארי בנתיב השמאלי. אבל בגדול – למדתי להאט. לקחת את החיים בקצב טיפה שונה, כי אם אי אפשר לנצח אותם – תצטרף אליהם!

או לפחות אל תתעצבן.

אז אני רגועה יותר, אני מחייכת יותר, אני מתלהמת פחות וצובעת את השיער בכחול. אני זורמת עם הילדות לכל השגעונות שלהן (כמעט) ואני מקבלת שאולי לוקח לחברת הביטוח שעה להגיע אליי (שוב נהגי הספארי האלה!!), אבל לא נורא. כי עד שהם יגיעו, 3 אנשים לפחות יעצרו וישאלו אם אני צריכה עזרה והבעיה תיפטר גם בלעדי חברת הביטוח (סיפור אמיתי).

ואם יש משהו אחד שאני לוקחת איתי מכאן, זה הקצב הזה אליו התרגלתי. זה שמשאיר אותי עירנית, אבל עם חיוך בסוף היום.

#גואטמלה_אהובתי, את עושה אותי מחייכת. ואם תרצו לקרוא עוד קצת על הכבישים המשובשים בגואטמלה, מוזמנים ללחוץ על הלינק הבא.

נשיקות <3 עינת

ועוד משהו אחרון: גם השיער הכחול זה סיפור אמיתי

Sometimes all you need is a native doppelganger #twice_the_style #twice_the_fun #twice_the_joy #twice_the_love #almost_41 #blue_hair

A post shared by אמא יוצרת mother creation (@mothercreationil) on Apr 25, 2018 at 7:45am PDT

אחרית דבר

הרשומה הזו נכתבה לפני כשבוע ויועדה להתפרסם היום ללא ידיעתי את העתיד. לא ידעתי שבמהלך השבוע הר הגעש FUEGO יתפרץ ויחריב אלפי בתים ויהרוג עשרות אנשים. לא ידעתי איך תתנהג המדינה הנפלאה הזו בעת משבר שכזה, ושאלפי אנשים יירתמו לעזור לכל אלה שפונו מביתם ונותרו ללא כל. גם מדינת ישראל באה לקראת, תרמה וסייעה ועוד ממשיכה לעזור, וגם אנחנו בשכונה שלנו אספנו מצרכים ומיהרנו למרכז האיסוף הקרוב. #גואטמלה_אהובתי מדממת בימים אלו, אבל העם היושב בתוכה הוא יפה תואר.

לקריאה נוספת על ההתפרצות, באתר של מסע אחר, ליחצו על הלינק.

<3 נשיקות

Booking.com