חג בלבן והדרכה

אתם רואים אותי עם זר על הראש? זה כי אני אוהבת, לא כי שבועות

למרות כל האמור לעיל, נראה לי שבכל זאת קצת הזדקנתי. לא… אני יודעת… להזדקן זה בראש, ולא קשור ל25 שנותיי (פלוס), אבל השנה הרגשתי שקצת כבד לי הגבינות, וחג המים הוא נחמד בעיקר כשאתה בן 12, ורק במדינה בה אין גשמים טרופיים מדי יום, ואולי ללבוש לבן מתאים רק לרווקות. או לאמהות של ילדים בני 10 ומעלה, אחרת תסיימי את היום עם שמלה בצבע חום, והכל בגובה המותן..

על זרי הפרחים על הראש אני לא מוותרת, אבל כבר סיכמנו שזה לא קשור.

"טעים לי גלידה תות, חלבית.."

ושלא תבינו אותי לא נכון! ברור שעמדתי וטרחתי יומיים במטבח, והכנתי פאי חצילים, ופאי פיצה, ופשטידות של ברוקולי ושל פטריות, וגביני"ציות, ופלטת גבינות ורק השיבולים היו חסרים, כי בכל זאת אנחנו בגואטמלה ולא בארץ הקודש. ואירחנו, ובירכנו, ולבשנו לבן. אפילו יצאנו בבוקר החג לכיוון בית חב"ד בעיר, כדי לשמוע את עשרת הדיברות וגם קצת עברית. הרי בכל זאת, לבנות שלי עוד אין זיכרונות של הקסם הזה.

וערכנו שולחן חג חגיגי עם מפיות רקומות בפרחים וסלסלות פרחים ופירות

שולחן חג בבית חב"ד, לשם המסורת.

את הבוקר שלאחר החג החלטתי לקחת ברוח חדשה. כי לא מתאים לי זיקנה, בכל זאת – 25! ונמרצת עד מאוד השכמתי והפכתי את שולחן העבודה של הבנות על הרצפה והתחלתי לסדר. אתם מבינים, לפני יומיים, בח"לי היקר שאל את הבנות אם יש להן תיקים שירצו לתרום למישהי מהעבודה שלו. הנפלאות שלי מיד רוקנו את תיקי בית הספר שלהן (אלה שחרשו איתן את הדומיניקנה, ואת ישראל ואת גואטמלה. תיקים ורדרדים על גלגלים), והעניקו אותן בשמחה. והיום עברנו על החוברות והצבעים והמדבקות, ותרמנו קצת ציוד בית ספר ויצירה (חחח…עאלק קצת! שקית זבל מלאה בכל טוב).

וכשסיימנו לסדר, אירגנו לנו כלי אכסון נעימים לעין לטושים ולצבעים. מאוד פשוטים להכנה ומאוד יפים.
כבר הרבה זמן לא היתה לנו הדרכה, נכון? איזו התרגשות…
המצרכים הנדרשים לכלי אכסון צבעוני ונעים –

צמר בצבע שאהבתם (לא צריך הרבה, שאריות מתקבלות בשמחה, גם חוט שפגט טוב, למראה אותנטי)
מספריים
דבק
פחית שימורים ריקה ונקייה

לפני שנתחיל – הכינו את משטח העבודה, והניחו עליו שקית ניילון/מגש פלסטיק בשביל שלא יתלכלך מדבק.

בואו נתחיל – מירחו דבק לאורך פס הדבק המקורי של פחית השימורים (זה שהמדבקה היתה עליו), והתחילו ללפף את החוט סביב לפחית השימורים, הכי צפוף שאתם יכולים. כשתגיעו לסוף, גיזרו את החוט והדביקו שוב את 2 הקצוות שלו – זה שבהתחלה, וזה שבסוף.

אתם רואים את עמית? מדי פעם היא מצופפת את החוטים המלופפים

יעל מסיימת ומדביקה את קצה החוט לפחית

יערה שמחה בפחית שלה מאוד!

וככה זה נראה בסיום העבודה. פשוט ויפה.

וזהו. נכון פשוט? אז קדימה, לעבודה!

עד החג הבא, שיהיו לכם ימי חול שמחים <3 עינת

ועוד משהו אחרון: לא רק אני התקשיתי לעכל את החג הזה.
בח"לי כתב לכבודו חמשיר, אך אחסוך מכם אותו כי הוא סובב סביב יציאות המעיים שלנו. אבל אם בכל זאת תרצו לקרוא קצת על יציאות מעיים, מוזמנים לרשומה הבאה..