יום הבוחר(ת)

שלום שלום!

קודם כל אני רוצה להתחיל ולספר לכם שלבחור לא בחרתי היום (לצערי), אבל לעומת זאת כבר הספקתי לתפור רוכסן לכרית, לקנות בד חדש לשמלת קיץ לעמית, לשבור כוס מלאה בקפה שניה אחרי שסיימתי לנקות את הבית (טוב, נו…לא אני…דלילה..), להכין כוס חדשה ולשים שקית ממתיק בקערה של הממתיקים במקום בכוס קפה, לצבוע דף צביעה של ציור ויטראז' והיום עוד לא נגמר. מה אתם עשיתם היום?

בשנה שעברה, הכנו תחפושות פורים עם חוט ומחט. וקצת דבק חם. זוכרים?
אז השנה התחדשתי במכונת תפירה, ובחוג תפירה עם 2 מדריכות נהדרות שעוזרות לי להמיר את החלומות שלנו לבשר ודם (או לפיסת בד… הגיוני יותר). התחלנו עם למצוא את החלום האולטימטיבי. יערה מיד בחרה רפונזל (זו היתה התחפושת הכי מדליקה שמצאתי בשבילה, ולשמחתי היא התלהבה גם), עמית ראתה שמלת נסיכה מבריקה והחליטה שהיא מלכת אסתר ויעל התלבטה והתלבטה והתלבטה ובסוף החליטה שכדי שתוכל לשחק כדורגל בפורים (תמיד בשורה האחרונה יש לשאול את השאלה – האם אפשר לשחק כדורגל עם הלבוש הזה), כדאי שתתחפש ליסמין, כי יש לה מכנסיים.

בכלל פורים היה מאוד שמח. אמא שלי היתה איתנו, ונסענו לעיר לחגוג עם הקהילה היהודית בבית הכנסת העתיק בעיר. בית הכנסת הזה עומד על תילו כבר 90 (!) שנה, וכמו בשנה שעברה – הבנות חזרו עם שקית מלאה צפצפות רועשות (שנעלמו באורח פלא יומיים אחר כך), צעצועים מטופשים (שנשברו כבר בדרך הביתה) ושמחה גדולה על חגיגה דוברת עברית.

ועכשיו בואו נחזור רגע לאחור ונתמקד במכונת התפירה החדשה שלי. כן, כן..יש לי מכונת תפירה!! אמא ואבא שלי הפתיעו אותי במתנה הנפלאה הזו, ומאז היא עובדת שעות נוספות – תחפושות פורים, שמלות, חולצות, שמיכות. כל מה שבא לנו בעצם. הנה מדגם:

יעל חלמה, מדדה, בחרה בד ותפרה את שמת חלומותיה.

וגם יערה רצתה כזו, אז הכנתי לה.

עמית עזרה לי להכין שמיכת תינוק כמתנה לחברה

וזו הפינה החדשה והנפלאה שלי. סופי נחה לה על גב הכסא, מחכה שאקח אותה ואגדיל אותה עוד קצת.

שיהיה לנו יום מקסים! <3 עינת

ועוד משהו קטן: התגלו עצמותיו של מיגל דה סרוואנטס, שכתב את דון קישוט והמציא את דולצינאה. 350 שנה לא ידעו היכן הוא נמצא, ואני שואלת – אולי סרוואנטס היה אלביס של לפני 400 שנה, ופשוט לא רצה להתגלות?