פונפונים

 אתמול בערב, כשיצאתי מהמקלחת וכרכתי סביב השיער את המגבת המגניבה שלי, שמעתי צלצול בדלת.
בעודי ממהרת להתנגב (צלצול בדלת פה זה לא אורחים. עדיין לא), עלתה בכורתי לחדר והכריזה שהיום לא יהיו מים בין השעות שבע בערב לשלוש בבוקר. זו לא הפעם הראשונה שזה קרה, מדי שבוע בערך מבצעים נקיון במיכלי המים השכונתיים וסוגרים את המים. אין לנו בדרך כלל בעיה עם זה אבל יום שישי היום. ואנחנו מצפים לאורחים.
מיד מיהרנו כולנו להיערך לעניין – יעל ועמית הביאו כלים, בקבוקים, פיילות ודלי, ומיהרנו למלא אותם במים לפני שלא יהיה. מזל שכולנו כבר היינו אחרי מקלחת, ואת הכלים של ארוחת הערב אפשר לעשות גם מחר בבוקר (וזה רק תירוץ. אני בכל מקרה לא מטפלת בהררי הכלים של ארוחת שישי ביום שישי אלא רק בשבת בבוקר..)
וכך, ערוכות ומוכנות ניגשנו לערוך שולחן שבת ולהכין סלט ירקות. ייאמר לזכותן של הבנות שלי שהן תקתקניות על ובזמן שאני חתכתי סלט טרי ורענן הן ערכו שולחן ל-8 איש לבדן. מלכות!!!

תראו איזו רעננות ויופי!

וכך עברה לה ארוחת הערב בנעימים. השיחה קלחה וכולם נהנו מהחברה והאוכל והשעה 7 עברה וחלפה לה, והמים? זורמים בברזים כסידרם. טוב, חשבתי, אולי בתי טעתה בשעה, אולי הספרדית שלה משתפרת אבל יכול להיות שלא הבינה כראוי את הדברים. בפעם הקודמת הם סגרו את המים בעשר… בכל מקרה זה לא מה שישכנע אותי לעשות כלים היום בערב (…), מילאתי את הפיילה שבכיור בכלים ובמים וניגשתי לשולחן עם קפה ועוגה ופירות יבשים ופירות טריים ופיצוחים (ותודה למשפחת דנציגר שפינקה אותנו לכבוד ט"ו בשבט), והמשכנו בחברותא. והזמן חלף לו וגם 10 בלילה הגיע ועדיין הברזים פולטים מים. טוב, חשבתי, אולי הם התחרטו? לא חשוב, המים לא מתבזבזים, השתמשנו בכולם.
חוץ מאלה שבדלי.
 הם תמיד יכולים להתחרט שוב.

ואם כבר במים עסקינן – המים בברזים פה לא ראויים לשתיה (עיין ערך מיכלי ענק שזקוקים לטיפול ונקיון פעם בשבוע אבל לא תמיד מקבלים אחד כזה..), ולכן יש לנו מתקן לבקבוקי ענק, כמו זה של מי עדן של פעם, והוא מונח אחר כבוד על השיש.
פעם בשבוע בימי חמישי מגיע איש המים (לבוש בחולצה, לא חשוף וחתיך כמו בפרסומת) ומחליף בקבוק או שניים. השבוע לא היינו בבית ביום חמישי (פספורט וסידורים בעיר, זוכרים?) ולכן נאלצתי להחליף את הבקבוק לבד. ואכן, בשישי אחר הצהריים, באומץ רב, הרמתי את הבקבוק על כתפיי והנחתי אותו במתקן. עקום לגמרי. תוך כדי שאני שופכת חלק נכבד מתכולתו על גבי השיש והרצפה והעוללה שעמדה מאחוריי לראות מה אני עושה. אממה! בפנים! וכך המשכתי את ההכנות לארוחת הערב.
רק ששעה אחרי גיליתי ששלולית חדשה נקוותה לה על השיש, ועקימות במתקני מים שכאלה היא כנראה רלוונטית. מיד הוצאתי את הבקבוק מהמתקן כי חבל על כל טיפה (ושוב, מים על השיש, על הרצפה ועל השמלה שגם ככה נרטבה מפעולות מילוי מיכלי המים שקרו רק 1/2 שעה קודם לכן), וחיכיתי לבח"לי שיחזור הביתה וישים את הבקבוק כמו שצריך.
ואכן – היום בבוקר מצאתי את הבקבוק מונח בתוך מתקנו וג'ימלאיה ג'ים.
אממה! כשניגשתי להכין דייסה לארוחת הבוקר לי ולבנות, גיליתי שלולית מים על השיש!
ושוב הוצאתי את הבקבוק, ושוב נרטבו כל בגדיי והעוללה (למה היא כל הזמן עומדת מאחוריי, מישהו יכול להסביר לי? היא לא הבינה כבר כמה זה מסוכן??!).
לפחות הצלחתי להציל 1/2 בקבוק כך שלא נישאר צמאים. חצי הכוס המלאה, כן?

מלפפת 2 חוטים בצבעים שונים על המזלג ליצירת פונפון צבעוני

ועמית גוזרת את קצוות הפונפון.
זהירות על האצבעות ולא לשכוח לקשור חזק!!