26 אפר ביקור סבא וייבוש פרחים
אבא שלי הוא אדם מאוד פעיל.
מאז שאני זוכרת אותו הוא לא בבית. בבוקר הוא בעבודה. אם הוא לא בעבודה אז הוא נוסע לתל אביב לטפל בכאלה שלא יכולים להגיע עד ערד לטיפולי פיזיותרפיה. אם הוא לא בתל אביב אז הוא בישיבת צוות של גימלאי צה"ל. אם הוא לא בישיבות אז הוא מתנדב במשטרת התנועה. אם הוא לא מתנדב אז הוא עושה בייביסיטר. אם לא, אז הוא בטח מחליף פנצ'ר לאיזה שכן נזקק. אבל מה בין זה לבין ייבוש פרחים? הו!
אתם מבינים, תמיד יש לו משהו לעשות. או שהוא ממציא לו משהו לעשות. יש שיאמרו שאנחנו דומים.
ולכן, בכל פעם שהוא בא לבקר, אני משאירה לו רשימת מטלות, שלא ישתעמם – לצבוע חדר, לבנות שולחן, להקים גינות בתוך צנצנת, לתלות תמונות. לפעמים הוא בא בעצמו עם רשימת מטלות – לבנות מיטה, להקים גינות ירק תלויות על הקיר, פיסול באבן, לצבוע קרשים בצבעי זהב וכסף ולהחביא לי אותם ברחבי הבית, שאמצא אותם חודש אחרי. כדי שגם אני לא אשתעמם. דומים.
הפעם הוא החליט לייבש לי את הגינה. לא באמת, הוא לא מייבש לי את הדשא. הוא פשוט קוטף את הפרחים ומייבש לי אותם באטלס. הוא טוען שזה אקט חינוכי ולשם הדגשה הוא גייס את עמית שתקטוף איתו ותביא לו ספרים כבדים מספיק כדי שהפרחים יתייבשו טוב. האמת היא שהם די חמודים יחד. מחפשים פרחים ברחבי הגינה ומנסים שלא אראה שהם קוטפים לי את פרח הסחלב האחרון מהגבעול.
כדי שפעולות הגיזום שלהם באמת יהיו בעל אופן חינוכי, הם קנו מחברת יפה (אני קניתי. חיפשתי תירוץ לקנות את המחברת בעלת הדפים החומים שקשורה בחוט. אבל הוא אבא שלי והיא הבת שלי אז זה די הגיוני שאנחנו מתואמים), הוסיפו טפט שקוף ועכשיו הם מצמידים את הפרחים המיובשים לדפים החומים ומחפשים להעביד את בח"לי שיגיד להם מה זה כל פרח. כי הוא הרי מבין בפרחים.
חבל שלא הראיתי להם מה גלית כתבה בבלוג שלה "שיעמום הוא בחירה" , כי שם היא מסבירה ממש יפה איך לייבש בלי להשאיר כתמים של פרחים על הספר, כי אטלס זה ספר די יקר…
אבל אולי בכל זאת אראה להם, כי גלית נותנת שם רעיונות ממש מדליקים מה עוד אפשר לעשות עם פרחים מיובשים שלא דורש מאיתנו לשבור את הראש איך קוראים לפרח הצהוב הזה שגדל רק בגואטמלה, והוא כבר בכלל לא צהוב כי הוא איבד לגמרי את הצבע שלו בזמן הייבוש (וצביעת האטלס).
ואם בא לכם לראות עוד רעיונות מה אפשר לעשות עם פרחים – לאו דוקא מיובשים, אתם מוזמנים לחזור ולקרוא ברשימה הזאת.
נשיקות<3 עינת
ועוד דבר אחרון: אני אוהבת שאבא שלי בא. הוא מכניס אנרגיה חדשה הביתה. ותולה תמונות 🙂
מעיין
Posted at 18:22h, 26 אפרילאתם ממש חמודים. חיבוק
אמא יוצרת
Posted at 12:33h, 26 אפרילתודה מותק. הוא באמת מותק, אבא שלי.
אדוה
Posted at 11:26h, 29 אפרילתענוג של קריאה. ממש יכולתי לדמיין את הסבא והנכדה מסתובבים יחד בחצר, ועשה לי נעים ומרגש
אמא יוצרת
Posted at 11:36h, 29 אפרילתודה על התגובה, אדוה. מלבד תקיפת הסחלב שלי, המחזה באמת היה משובב לב 😉
רוני
Posted at 13:37h, 29 אפרילאני גם הייתי מייבשת פרחים כשהייתי ילדה 🙂
אמא יוצרת
Posted at 14:14h, 29 אפרילזו מטלה שכרוכה בה סבלנות ואהבה ליופי עוצר נשימה. אשרייך!
Sweet Dooly
Posted at 14:15h, 29 אפרילואו! איזה אבא משקיען יש לך ממש תענוג!
אמא יוצרת
Posted at 14:16h, 29 אפרילבאמת תענוג! הוא משלים עם הנכדות את כל מה שלא הספיק כשאנחנו גדלנו.
דנית
Posted at 00:33h, 30 אפרילאין על אבא! כמה זמן לא ייבשתי פרחים, עשית לי חשק! 🙂
אמא יוצרת
Posted at 03:42h, 30 אפרילאיזה כיף לשמוע 😍 אפשר לייבש פרחים לכבוד שבועות! 😂
Lian
Posted at 10:14h, 01 מאיאיזה אבא חמוד יש לך 🙂
מעולם לא ייבשתי פרחים במחברת, אולי בזכות הפוסט שלך ושל גלית אתחיל לעשות זאת…
אמא יוצרת
Posted at 10:27h, 01 מאיאל תשכחי לשים נייר אפיה, שלא יכתים לך את הספר 😉
המתלבטת
Posted at 11:12h, 01 מאיוואו עינת, החזרת אותי טונות של שנים אחורה..
אחד מהתחביבים שלי היה ייבוש פרחים בתוך ספרים, למרות שמדי פעם היה כואב לי על הפרחים.
אמא יוצרת
Posted at 11:18h, 01 מאיזו הדילמה – האם טובת הפרח עולה על הרצון שלנו לשומרו?
איריס
Posted at 10:31h, 02 מאיפוסט מקסים, מלא אהבה ונאיביות במובן הכי חיובי. אני גם מאוד אוהבת פרחים מיובשים. תודה על קריאה כיפית!
אמא יוצרת
Posted at 10:34h, 02 מאיבכיף, איריס! איזו תגובה מחממת לב 😗