25 אפר פגישה, חצי פגישה
לפני זמן מה, בח״לי חשב שזה יהיה רעיון טוב עבורנו לעשות כושר יחד.
הרעיון עלה לו מתוך צורך אמיתי לזמן איכות, שמוקדש רק לו ולי. כזה שאין בו ״צריך״ ו״חשוב״ ו״ילדים״ (כן, כן. גם את הילדים שמתי בגרשיים, כי הם מושג).
ואם לומר את האמת – זה היה רעיון ממש טוב. גם כי לא היה לנו זמן אחד על אחת כבר הרבה זמן (ותוציאו את הראש הכחול שלכם מחדר השינה שלי!), וגם כי אנחנו פדלאות.
אז עשינו מעשה ונרשמנו לחדר כושר עם מנוי זוגי. מסתבר שגם זה מושג. לא סתם מושג, אלא מסתבר שהתחלנו גל של מאמנים אישיים שלוקחים זוגות והופכים אותם לאיירון מן. או וומן, אל תתפסו אותי במגדר.
את הפגישה הראשונה שלנו עם אלחנדרו קבענו ליום חמישי בערב. הגענו נרגשים ומוכנים ועייפים עד מאוד כי היתה כבר שעת ערב. אלחנדרו לא שם קצוץ. הוא הוליך אותנו אל מתקן האינקוויזיציה הראשון, התיישב עליו כלאחר כבוד, עשה כמה תנועות המחשה והצביע עליי. ולמרות שניסיתי בכל מאודי לא להבין מה הוא רוצה ממני, לא היתה לי ממש ברירה. הרי הגעתי למטרה מסוימת והוא גם הצביע עליי. ולכן התיישבתי וחזרתי על התנועות שלו בדיוק גמור. ״יופי!״ הוא ציין בפניי, ״עכשיו תעשי אותו דבר, אבל כפול 20 ואז נעבור למכשיר הבא״. וכך, מכשיר אחרי מכשיר, כשאני ובח״לי ברוטציה, הוליך אותנו המסוקס במכנסי הטייץ ברחבי חדר הכושר, כשכל אנחת כאב או מצוקה מצידנו מתקבלת אצלו בחיוך גדול של שביעות רצו וסימון לייק. אם שברנו גם זיעה – לייק בשתי הידיים.
בסיום השעה המתישה (מי אמר ששיעור זה 45 דקות?! כנראה שבספרדית זה נשמע אחרת), צועדים בהליכת פינגווין ובקושי מרימים את הבקבוק לפה, הובלנו למכשיר האדיר מכולם.
כן,כן, תתפלאו, אבל התאהבתי במכשיר.
אני לא יודעת איך קוראים לו, אבל כשמתיישבים עליו בתנוחה עוברית והולכים איתו עד הסוף אחורה – הוא מותח את כל הגוף שלך כמו מעגלה, והפלא ופלא – הסוף למתיחות של אורה מ׳שעת כושר׳, אין צורך בהם! יש מכשיר פלא שעושה את זה בשבילך!
הפרידה מאלחנדרו לא היתה ארוכה במיוחד, כי יומיים אחר כך נפגשנו שוב.
מי ידע שללכת עם עקבים יעזור לשרירים התפוסים שלי? או שאפשר למתוח את האגודל?
נשיקות <3 עינת
ועוד משהו אחרון: המפגשים השבועיים האלה עם בח״לי תורמים לנו רבות, דרך אגב. עוזרת העובדה שאף אחד לא מבין עברית מסביב ואנחנו יכולים לדסקס עניינים שברומו של עולם בין מכשיר לפידול על אופניים…
No Comments