בסלון

את רחלי הכרתי מעל דפי הפייסבוק, בקבוצה הנפלאה ישראליסטה. הקבוצה שמה על ראש התורן את האישה כגוף שיוצר, תורם, מעצב ומפרגן, ומעדיפה לעשות כל זאת בשיא הסטייל (ובמאמר מוסגר - אם עוד לא הצצת ונפגעת, מוזמנת לעשות זאת עכשיו. אני אחכה). היא זו החליטה שאני חיה בלייף סטייל.

אל תדאגו, לא עברתי לכתוב לכם בספרדית.

אני אפילו אתרגם לכם את המשפט שלעיל. mes de la amistad בספרדית זה חודש החברות, כי ככה קוראים כאן לחודש פברואר. למה? כי בחודש הזה גם חוגגים את יום האהבה (dia del cariño, שזה יום האהוב) וגם את יום הילד.

למי שלא זוכר, כבר סיפרתי כאן כמה הגואטמלים אוהבים לחגוג ימים מיוחדים - יש את יום הילד, ויום האם, ויום האב ויום המשפחה. יש גם יום מיוחד לסבא וסבתא ויום הנהג ויום המורה. יש מצב שיש גם יום עוזרת הבית אבל אל תספרו לדלילה. אני צריכה אותה כאן.

אז לכבוד החודש הנפלא הזה, החלטתי להקדיש רשומה שלמה לדברים שאני מחבבת במיוחד, ואפילו פלוס פלוס.

לפני כמה זמן נתקלתי באינטרנט בכותבת שלא הכרתי. היא כותבת בלוג על חיי משפחה בת 5 נפשות ומאוד מאוד הזכירה בדבריה את חיי שלי. ולכן, מיד ביקשתי ממנה רשות להופיע אצלי בבלוג והיא הסכימה! גבירותיי ורבותיי - קבלו את מרדית'! הורה ברירת המחדל האם אתה הורה ברירת המחדל? אם היית צריך...

היום רציתי לשתף אתכם במקורות ההשראה שלי. זו הזדמנות טובה לשטף את העיניים בצבע, אבל בעיקר זו הזדמנות להגיד תודה. תודה לחברים שעוזרים לי להיפתח (אורן ומירב - השבוע שיחקתם אותה!) תודה לחברות שמעודדות אותי במילים (ורד, דורית, קרן - די! תמשיכו..) תודה לחברות שמשתפות אותי ביצירה שלהן (ליזה אני...