כבר הרבה זמן רציתי לכתוב על מתנת בת המצווה של יעל.כמו שאתם ודאי זוכרים, בכורתי חגגה השנה 12 חורפים (אפשר לקרוא על זה כאן). הרבה חשבתי איך לחגוג לה. עצם העובדה שאנו לא חיים בישראל צמצמה לי את האפשרויות - אין מסיבה באולם, אין בוק...
כשהיינו ילדים, יום האם היה מאורע מכונן.זה היה יום שבו ישבנו בגן או בבית הספר, וציירנו/כתבנו/הדבקנו/שוררנו משהו לאמא. זה היה מלווה בטקס שבו כל האמהות ישבו מסביב, והיינו מזמרים להן - אמא יקרה לי, יקרה.זה היה מתוק ומרגש, בעיקר לאמהות, ומילא גם את ליבן וגם...
ברשומה האחרונה שלי ציינתי, בקטנה, שאני מעצבת את הבית. וזה נכון. לא מזמן סגרנו 3 שנים בגואטמלה, וכנראה שהחלטתי שנגמר זמן הסתגלות והגיע זמן התמקמות. מה גם שהילדות גדלות, ואני כבר לא חוששת (יותר מדי) מכתמי שוקולד על הספות. אני עדיין מסלקת את הכלבה מהספות מדי פעם,...
כשכל אחת מהבנות שלנו נולדו, שמנו עריסה קטנה צמודה למיטה שלנו, כדי שאוכל להניק ולהסניף ב-3 החודשים הראשונים לחייה.אחר כך, לפי הספר, העברנו אותן לחדר משלהן, ואני הייתי מתרוצצת בין החדרים.כשנולדה יערה, עוד גרנו בבית הראשון שלנו. בית קטן של 60 מטר רבוע, 2 חדרי...
בהריון הראשון שלי לא יכולתי להריח שזיפים מסוכרים. מדוע נאלצתי להריח אותם זו שאלה אחרת לגמרי, אבל הם עשו לי בחילה נוראית. אהבתי לישון. וואו, כמה ישנתי! הייתי חוזרת מהעבודה בשתיים בצהריים ונשכבת על הספה לנוח מעט, עד שבח"לי חזר מהעבודה בשש. כל יום. הלכתי מלא. לגור...
בטח כבר סיפרתי פעם את הסיפור הזה, אבל לא אכפת לי - תקשיבו בכל זאת. את חנוכה הראשון שלי כאדם בוגר פגשתי ביום הראשון בעבודה חדשה, 2 רגעים אחרי השחרור. התקבלתי לעבוד כסייעת בגן ילדים בקיבוץ עין גדי, והיום הראשון היה נר ראשון של חנוכה. והנה...