מי מאיתנו לא אמר מילים שאחר כך הצטער שיצאו לו מהפה?
מי מאיתנו לא התחרט על מעשה שהיה יכול למנוע מלעשותו?
אם רק היינו זוכרים לנשום קודם, אולי היינו מתחרטים פחות.
כתבתי על זה עוד קצת גם בדף שלי בפייסבוק, מוזמנים לקרוא, להגיב ולהתרגש יחד איתי!
נשיקות <3 עינת...
אני אפילו אתרגם לכם את המשפט שלעיל. mes de la amistad בספרדית זה חודש החברות, כי ככה קוראים כאן לחודש פברואר. למה? כי בחודש הזה גם חוגגים את יום האהבה (dia del cariño, שזה יום האהוב) וגם את יום הילד.
למי שלא זוכר, כבר סיפרתי כאן כמה הגואטמלים אוהבים לחגוג ימים מיוחדים - יש את יום הילד, ויום האם, ויום האב ויום המשפחה. יש גם יום מיוחד לסבא וסבתא ויום הנהג ויום המורה. יש מצב שיש גם יום עוזרת הבית אבל אל תספרו לדלילה. אני צריכה אותה כאן.
אז לכבוד החודש הנפלא הזה, החלטתי להקדיש רשומה שלמה לדברים שאני מחבבת במיוחד, ואפילו פלוס פלוס.
גם חגגתי 4 שנים לבלוג (צהלולים יתקבלו בברכה) וגם חגגתי עם בח״לי 14 שנות נישואין (פה אני מבקשת יותר מצהלולים. לדעתי מחיאות כפיים סוערות יעשו את העבודה). איך אתם חוגגים יום נישואין?
בסרטים ובתוכניות הטלוויזיה, תמיד רואים את הגבר מביא פרחים, האישה מפנקת בארוחה רומנטית לאור נורת. או שלחילופין, הם מתאמים בייביסיטר מראש ויוצאים לארוחה במסעדה יקרה על שפת הים (ואז גם טועים בהם שהם אנשי מוסד והם נאלצים לברוח מראש המאפיה ובדרך הם מתאהבים מחדש וכאלה).
לשם פרויקט באוניברסיטה, את הרשומה הזו ארשום באנגלית. אל דאגה! אחזור לרשום לכם בשפת האם ברשומה הבאה. עד אז - הצטרפו לסטודנטים שחובשים את ספסל הלימודים איתי וצ'מעו סיפור.
This is another kind of post.
For start - it is in English.
It tells a story of a grown up student, who decided to celebrate her 40th year with entering the world of Guatemalan university life and shatter her world.
Up until last year, her days were tranquil, peaceful and eventless. I mean, if you can call being a mother for 3 eventless..
But this year, to being a Mom and a Wife joined the description of being a University Student too.
How does it work? let me tell you about an average day, happened only last week.
It all started at 2am. My 5yr old crawled into our bed, looking for some warmth.
At 2:30 she complained she is too hot, and the Great Blanket War began while she was trying to kick the blanket of her feet, while I was trying to keep it on my shoulders (which lying down, are located in the same place as her feet).
At 3am the human oven, greatly known as my husband (aka prince charming or king of the castle), left the bed and a big relief sigh was heard from the bed habitants.
At 5:30am I rose to start my day, leaving a 5yr old all by herself on the big bed, where she looked completely comfortable.
At 6:30 I tried to wake up 2 tweens, who insisted on staying in bed.
At 7am I tried not to fall asleep in traffic.
At 9am I sat at the dentist office, getting probed and slowly tortured, on my own accord.
At 10am I couldn't feel half my mouth, and speaking Spanish with a rambling R' was a funny task to hold. in fact, even drinking water and keeping it all in was rather hilarious.
And then classes began, and I was 100% student.
At 2pm I was back home, after a short stop for food shopping on the way home.
a shopping list
At 5pm I was out again, taking my 1st born to her karate class.
At 7pm I was back home.
At 7:15 I was on my way to meet some friends in a restaurant in the city.
a night out with the girls Can you see my mouth flopping to the side? it sure feels like it
At 11pm I was back home. Again.
At 2am a 5yr old has crawled into our bed.
Now, I owe you an apology. this is not an average day. Not everyday I take myself to the dentist, or ending it with a night out with friends. It is rather an extraordinary day, but one that I felt the urge to complain about, because that's what I do best. Complain.
But it is also a good example how a day of an overachieving, overexcited, overall mom, who thinks she can hold it all and still stay alive, looks like.
after all, looking like that, who will not love the studential life
Kisses, <3 Einat
And one last thing: next post will be again in Hebrew, unless I will try to write it in Spanish. If this will happen, I expect some kind of reward. A day in the spa will suffice.
For leisure listening, I have found the perfect song, for this kind of a perfect day
לכולם יש דעות ומחשבות על שנת 2017. יש שאומרים שהיא היתה שנה מחורבנת ביותר, יש שיגידו שטוב שעברה.
לי אין דעה מגובשת על השנה. סך הכל שנה בסדר. התחלתי ללמוד השנה, ביקרתי במקומות חדשים, ניסיתי קצת דברים חדשים ונכשלתי בחלקם. חלקם היו מוצלחים.
עוד שנה לאוסף.
אבל מה שיש לי - זו רשימת מלאי!! כן, כן, תודו שהתגעגעתם לרשימות המלאי שלי, ולכן הרשימה חוזרת לקראת שנת 2018, ומי שרוצה - מוזמן להצטרף!
יאללה, בואו נתחיל.
