פארקים בגואטמלה Tag

וואו, איזה שבוע מטורף עבר עלינו. הוא התחיל בכך שחגגנו 4 שנים בגואטמלה. טוב, לא ממש חגגנו. אפילו לא ציינו את זה. אולי רק בלב. טוב, רק אני. אבל 4 שנים. וואו! ואז התחיל הבלגן הגדול, כאילו כדי להזכיר לי שהחיים הם חיים, ולא ממש משנה באיזה אזור חיוג או קו רוחב או שפה מדוברת. תנו לי לנסות ולעשות לכם סדר. איך? ברשימות! הרבה זמן לא היתה לנו רשימה פה.. (ורק לשם הרפרנס, הנה כמה רשימות עבר. וגם כאן. וכאן.).

ביום ראשון האחרון בח"לי היקר קם עם כאב שיניים. מעבר לעובדה שריחמתי עליו, ודאגתי למצוא לו רופא שיניים דובר אנגלית שמקבל מקרי חירום (שהסתבר גם שמבין עברית, או לפחות יודע לשאול בעברית 'כואב?'), פינה קטנה אצלי צהלה ושמחה כי הכאב הזה הדיר אותו מהעבודה, ואנחנו זכינו ליום משותף עם אבא. אושר גדול (וסליחה לך, אישי, על כי אני שמחה ביום כאבך).

בגואטמלה מאוד מעריכים את המשפחה. מדי יום ראשון יוצאים בני הבית ועושים משהו יחד - יוצאים לרכב יחד באופניים, לרוץ באיזה סמי-מרתון, הולכים לכנסיה או מטיילים. לפעמים הם נשארים בבית, יושבים בחצר שלהם, מתחת לעץ, שמים מוסיקה ומבלים יחד. נחמד לראות אבות משחקים כדורגל עם הבנים שלהם, או פורשים מגלשת מים בחנייה ומשפריצים על הילדים.
גם אנחנו משתדלים לעשות משהו יחד בימי ראשון - שבוע שעבר טיפסנו על הר הגעש פקאיה, והשבוע גם רצינו לצאת ולטייל.

התוכנית להגשמת חלומות, נוסח גואטמלה א' רצה לטפס על הר געש, אז טיפסנו על פקאיה וצלינו מרשמלו בנקיקי הלבה.   ע' רצתה לפגוש שמאן, אז היצפנו עד לעתיקות המאיה בטיקאל וספגנו רוחניות מקומית. ס' חולמת כבר הרבה זמן על לונה פארק, והמתקן המטורף הזה שזורק אותך מגובה של 50...