תן לשים ת'ראש על דיונה

02 ספט תן לשים ת'ראש על דיונה

Posted at 05:35h in בלוג by
"נו… ומתי אתה יוצא סוף סוף לחופשה?"
שאלתי את בח"לי ביום ראשון.
הוא היה בעבודה. שוב.
למי ששכח, אנחנו חיים במדינה נוצרית. אחת מאלה שהם לא מדינת ישראל בה כולם בחופש ביום שבת, אלא שיום החופש המנדטורי בה הוא יום ראשון.
וגם ביום שבת הוא עבד.
ואני לא מתלוננת! מה פתאום? אולי קצת מקטרת, ממורמרת, מאוכזבת. אבל זה בגנים, זה בלתי נשלט. בעיקר אני מבינה שישנן תקופות בהן הוא נאלץ לעבוד 24/7, 365 יום בשנה, 3 שנים ברצף. אבל מתלוננת?! מה פתאום…

נחזור לשאלה שלי. יושבת בסלון, בוקר יום ראשון, עדיין בפיג'מה עם כוס קפה ביד ושואלת את בן זוגי לחיים מתי הוא נח.
"בואי נראה…" הוא ענה לי והכניס אותי למוד הקשבה, "השבוע הזה נגמר, סוף שבוע הבא אני צריך להיות בחווה, מתישהו באמצע אפשר לנסוע לכמה ימים. לאן בא לך ללכת?"


נאלמתי דום.
מה שקורה פעם באף פעם.
שניה אחר כך עשיתי מה שכל בר דעת יעשה במקומי, וקבעתי איתו תאריכים סגורים כדי שלא יהיו לו אפשרויות מילוט. יום חמישי יוצאים לשבוע חופש!
דיכאתי את ההתלהבות. להתרגש אפשר גם אחר כך, עכשיו צריך לפעול.
האפשרויות הצטמצמו למדינות אמריקה המרכזית והדרומית, כאלה ששעות הטיסה לא יהיו ארוכות מדי ושאפשר לכסות ימי חופשה מירביים בזמן נדידה מועט.
קוסטה ריקה. קוסטה ריקה נשמעה לנו כמו הזדמנות מדהימה, אבל הזמן קצר, ואפילו סנדלי הליכה אין לנו (סתם, לי יש), וצריך לתכנן מסלולי הליכה ולהזמין מלונות מגניבים מראש ויש לנו רק 4 ימים להתארגן עד לטיסה. אז קוסטה ריקה נדחתה בשנה.
המדינה הבאה שעלתה בחשבון היא בליז. בליז היא מדינת חוף קריבי הנמצאת לגבולה המזרחי של גואטמלה. פעם היא היתה גואטמלה, אבל הבריטים הצליחו בדרכים חמקמקות להזליג אותה לידיהם ואז בסוף גם לתת להם עצמאות, ומאז 1977 (היא בגילי!!) היא מדינה בפני עצמה. מה שמאוד מרגיז את הגואטמלים, אז אין טיסות ישירות לשם מגואטמלה (חצי שעה טיסה, כן?), וברכב מדובר ב11 שעות נסיעה. או מעבר ימי. בקיצור, הלאה.
הפסקה מתודית לצורך סעודת צהריים ומתן תשומת לב מתודי לבנות שלי.
נמשיך – איזו עוד מדינה זוכה לטיסות ישירות וקצרות מגואטמלה?
אל סלבדור, אבל די משעמם שם, אז לא. קולומביה. ומקסיקו.
קולומביה הצטיירה כיעד מצוין – יש חופים, יש היסטוריה קולוניאלית והיסטוריה אינדיאנית, והרי האנדים, וענקי קרטל, ונוף וטבע. מושלם! כבר התחלתי לתכנן לנו מסלול, כמה ימים בכל יעד, כמה יעלה לנו להגיע ממקום למקום ובאילו מלונות נלון. ביררתי מחירי טיסה, אנשי קשר, המחברת התמלאה בפרטים והנפש התחילה להתרגש. ואז בח"לי הגיע הביתה והרגיע אותי קצת. "זה נראה מעולה, אבל עם כל הקפיצות האלה ממקום למקום ומאתר לאתר, מתי תנוחי?"
צודק. ניגבתי את עצמי מהרצפה. אני זקוקה למנוחה. למין ריסטרט למערכת. והאיש? בהחלט זקוק לאחת כזו! ואם במנוחה מדובר, אז כל מה שצריך זה חוף ים ומלון הכל כלול. בקנקון. טיסה ישירה של שעה וארבעים, ולאחריה ים כחול ושמים (אז מה אם אנחנו באמצעה של העונה הרטובה ולשמים מתלווים קצת ענני גשם? העיקר הכוונה).
חצי שעה אחר כך כבר היה לנו חדר במלון וכרטיסי טיסה, ואשה אחת מאוד מאוד מרוצה הלכה לישון עם חיוך על השפתיים.
 אני אומרת הלכה לישון, דרך אגב, וממש מתכוונת לכך, כי הנה נגמר לו יום ראשון.
בוקר יום שני, אני פותחת עיניים רעננות ושמחות, ומגלה שהמלון מחכה ומצפה לנו, אבל אין לנו כל כך איך להגיע אליו, כי הטיסה לקנקון לא אושרה. בדיקה קצרה מול חברת התעופה מגלה לי שהכרטיס אשראי שלי לא עבר, ועליי לסגור את העניין מול אתר האינטרנט איתו הזמנתי. ברור קצר מול אתר האינטרנט, בו אני מחכה על הקו שיענו לי, ואז שיבררו לי, ואז ששוב יבררו לי, ואז שיבררו למוקדנית, ואז שיבררו למנהלת של המוקדנית, ובסופו יתברר לי שעליי לעדכן כרטיס אשראי מול חברת התעופה.
חברת התעופה אמרה, אין בעיה! למה לא אמרת קודם שאת רוצה לטוס איתנו? לאן את רוצה להגיע? אה! לקנקון? יום חמישי ב3 אחה"צ מתאים לך? כי במקרה יש לנו 5 מקומות פנויים בשעה הזו. בטח שיש לכם!! אלו המקומות שלי!!
וכך, שוב הוזמנו כרטיסי הטיסה שלנו, והפעם גם אישרתי אותם ועדכנתי מקומות ישיבה בשורה השלישית. קלאסה.
שיחה קצרה לבח"לי לעדכנו שהכל מסודר, ואפילו את הדרכונים של הילדות מצאתי (אל תשאלו, סרט משנה) (אמא..איפה הדינוזאור שלי? לא דינוזאור, מותק, דרכון).
"אל תשאלי!" הוא אומר לי, "חשבתי שיש לי דיון בבית משפט בשבוע של הנופש שלנו, אבל מתברר שהדיון הוא בדיוק יום אחרי שאנחנו חוזרים. איזה מזל, אה? היקום הסתדר לי בול עם הנופש הזה"
כן. היקום.

שתהיה לנו חופשה נעימה!
נשיקות <3 עינת

ועוד משהו אחרון: למישהו יש ספר להמליץ לי? אני יוצאת לחופשה!!
מוזמנים להיכנס איתי לקצב..

Tags:
, , , , , , ,
No Comments

Post A Comment