חייזר מולדת

חייזר מולדת

והנה שוב אנחנו בבית.

לכל מי שפספס – בשבועיים האחרונים היינו בביקורמולדת. זה היה ביקור קצר. מרובה באירועים שמחים, עצובים, מרגשים. היה לנו קר, היה לנו חם ובעיקר היה לנו מאוד מאוד קצר.
בקושי אפשר היה לקרוא לזה חופשה, מלבד 3 ימים שאותם בילינו באילת כדי שהבנות יוכלו לצלול בפעם הראשונה בחייהן בשפת האם שלהן. וגם את הימים האלה בילינו בקראוון, אז בח"לי טען שהוא לא היה בחופש אלא עבד. כי היה גנרטור להדליק ולכבות ובלי ארוחת בוקר ישראלית בחדר האוכל. וזה לא פינוק, זה מוצר צריכה בסיסי (ואני מצטטת כאן אופטיקה כלשהי שניסתה בחופשה למכור לנו משקפיים).

אבל! מאחר ואני עדיין אופטימית חסר תקנה, לקחתי על עצמי לראות את הביקור הזה בעיני תיירת, וצילמתי וצילמתי וצילמתי.

למביני עניין – ארוחת צהריים בפאב החבית במצפה רמון.
נוסטלגיה במיטבה.
בח"לי רצה רק צ'יפס. הוא קיבל אותו בקערת סלט.
לך תתמודד עם פאב לחיילים בלבד.
עוד במצפה רמון – שוק נייד, של גרעינים ודגנים.
הנסיעה לאילת עברה חלק, אבל לבנות היו כוונות אמיתיות לנצל את השקיות האלה.
יערה סתם משתפת פעולה..
בגינה של חמותי. פריחה אביבית.

ביקור בתערוכת אגריטק 2015. הבנות בוחנות מקרוב תצוגה של נטפים.
לך תסביר לתוכי שפגמים מולדים הם לא אכילים!
אך…השקיעות האלה, הנפלאות.
מפגש משמח באמת של יערה ואיתמר.
השניים גילו אחת את השני ונהנו מכל רגע.
מפגש משמח #2
בחגיגות בת המצווה של יובל.
הבנות מתנסות במכשירים החדשים שבפארק שבנו הוריי לזיכרו של אחי, עופר,
בכניסה לערד.

חגיגת יומולדת יחד עם הצוות המנצח של אמא שלי, הבנות שלי, ודודה שושי (בשורוק)

וככה נגמר הביקור. בזריזות.
יש עוד תמונות, מתל אביב הנהדרת (בעיקר בעיני תיירת. לא הייתי גרה שם), אבל הם יחכו לפעם הבאה. עד אז – תשמרו על עצמכם, ותהיו מאושרים, אה?

 

No Comments

Post A Comment