פוסט לימודי משהו

"אמא!" קוראת לי האמצעית "כמה זה 7 כפול 3?"
אני, שמאוד מעודדת חשיבת עצמאית ותרגילי חשבון, שלחתי אותה למצוא את התשובה בלוח הכפל שתלוי על הקיר בפינת האוכל. "21!!" לא איחרה התשובה להגיע.
יופי! נכון. ועכשיו, מה קרה שאת רוצה לדעת כמה זה 7 כפול 3 ברבע לשמונה בבוקר, עוד לפני השוקו?
"אה..זה פשוט שכשקמתי באמצע הלילה לעשות קקי, ולקחתי 3 פיסות נייר טואלט, וקיפלתי אותן 7 פעמים וחשבתי לעצמי כמה ריבועים זה יוצא ביחד…"

שיעור לחיים – ללמוד אפשר תמיד ומכל דבר.

למשל – מאז שצ'יקה הגיעה לחיינו, למדתי שתוכים אוהבים לשתות קפה, ושתוכים אוהבים להתקלח, ושלתוכי רטוב שמנפנף בכנפיים יש את אותו האפקט כמו לכלב רטוב שמתנער, ושלא סתם פיראטים מתהלכים עם תוכים על הכתף. מסתבר שזו נקודת מוצא טובה ואהובה על התוכים, וגם שככה קל להם להגיע לתכשיטים מזהב. שהם אוהבים מאוד. וש-אווה!! תוכי שמנסה לאכול לך את השרשרת כשהיא על הצוואר שלך זה כואב.

עוד למשל – למדתי שלא משנה כמה מדויקות ההוראות שלי, הילדה תעדיף לעשות את הדברים בדרכה שלה, גם אם זה אומר ליפול על התחת ולהיפצע, ושאני זו שאיאלץ לרוץ ברחוב בפיג'מה צועקת עד עמקי גרוני כדי לשכנע את הכהבלה לא לתקוף איזה שומר אומלל שבמקרה הלך שם (כהבלה ספציפית, כל ילדה).

למשל נוסף – למדתי שגם אם אחזור ואבקש לאסוף את הבגדים מהרצפה ולשים אותם בסל כביסה, עדיין אצטרך בבוקר לקום להתעמל אל מול זוג גרביים נשכחות (בדרך כלל של האיש, ובדרך כלל לא אכפת לי ממש, אלא אם כן הן ממש משומשות ועומדות בפני עצמן ואז יחד עם כל נשימה מתאמצת גם עולה ריח לא נעים).

למשל אחר – למדתי שאין מספיק שעות ביום. כאילו, ידעתי את זה גם קודם, אבל אני מופתעת לגלות בכל פעם מחדש, איך התוכניות שלי רבות, אך היום כלה. והנה ארגנתי לי ליד המיטה את כל מה שאני צריכה כדי לסרוג (למשל) איזה פרויקט נחשק בסוף היום אך אפעס! להירדם זה עדיף.

למשל קטן – שמחתי ללמוד איך להפעיל רדיו ישראלי בטלוויזיה שלי ולשמוע שירה עברית ברקע של יום. אמנם הבחירות שלי הן לרוב נוסטלגיות, אז אני לא ממש למדה משהו חדש, אבל הבנות שלי לומדות נוסטלגיה עברית.

למשל אחרון – למדתי שלפעמים כדאי רק לנוח. בלי לעשות הרבה כלום.
זה עושה מין ריסטארט למוח. ולנפש.

ואם כבר כלום, אז עדיף עם קפה ועוגת גבינה

נשיקות 3> עינת

ועוד משהו אחרון: אחרי מקלחת, התוכית מתעטשת. סתם, חשבתי שתרצו לדעת.