כהבלה Tag

ביום שבת לפני האחרון חזרנו הביתה לבית בלי כהבלה.חלקכם אולי זוכרים שכתבתי עליה בעבר. מי שקרא זוכר שהכהבלה האהובה שלנו (כלבה+אהבלה=כהבלה) נמצאת איתנו באש ובמים כבר 5 שנים.בזמן שחיות אחרות לא שרדו את החיים התזזיתיים איתנו, היא תמיד היתה ברקע (ולפעמים גם עזרה לחיות האחרות...

ביום ראשון האחרון בח"לי היקר קם עם כאב שיניים. מעבר לעובדה שריחמתי עליו, ודאגתי למצוא לו רופא שיניים דובר אנגלית שמקבל מקרי חירום (שהסתבר גם שמבין עברית, או לפחות יודע לשאול בעברית 'כואב?'), פינה קטנה אצלי צהלה ושמחה כי הכאב הזה הדיר אותו מהעבודה, ואנחנו זכינו ליום משותף עם אבא. אושר גדול (וסליחה לך, אישי, על כי אני שמחה ביום כאבך).

בראשון לעשירי חגגנו בגואטמלה את יום הילד.אני אומרת חגגנו, למרות שאני לא ממש ילד, גם כי אני נהניתי גם, וגם כי מבחינה מספרית - ילדים הם הרוב במשפחה שלנו.לכבוד יום הילד לקחתי את הבנות ליום כיף בעיר - הסתובבנו יחד בחנויות שאנחנו אוהבות, טיילנו בשוק...

"אמא!" קוראת לי האמצעית "כמה זה 7 כפול 3?" אני, שמאוד מעודדת חשיבת עצמאית ותרגילי חשבון, שלחתי אותה למצוא את התשובה בלוח הכפל שתלוי על הקיר בפינת האוכל. "21!!" לא איחרה התשובה להגיע. יופי! נכון. ועכשיו, מה קרה שאת רוצה לדעת כמה זה 7 כפול 3 ברבע לשמונה...

פעם היינו זוג. גרנו בדירת חדר ורבע בקיבוץ וגידלנו כלבה בשם אניד. אניד בלייטון כהן. כלבת לברדור לבנה שאהבה לקפוץ גבוה ולאכול אבנים, ולפעמים עשתה את שניהם יחד.

בשבוע האחרון השתדלנו להיות נורא עסוקים. אתם מבינים, בח"לי היה בחו"ל וכדי שלא נשתגע, היינו חייבים להיות להעסיק את עצמנו (ברור לכם שאני מדברת על עצמי כאן, כן?)אז מה עשינו?  יעל נרשמה למירוץ 5 ק"מ. השבוע היא החלה להתאמן.התחלנו ללמוד דקדוק עברי.עמית הטתה את השרש י.ש.ב....