רשימת מלאי חדשה לשנה החדשה

רשימת מלאי חדשה לשנה החדשה

שנה הלכה שנה באה. אני לא ארים ידיים כי אתמול עשיתי סשן משקולות ועדיין קצת קשה לי.
במקום זה, אני אשתף אתכם ברשימת המלאי התקופתית שלי. כבר חלפה שנה מאז הפעם האחרונה שרשמתי רשימה כזו, והנה הגיע הזמן הזה של חשבון נפש והתבוננות פנימה. תצטרפו אליי?

עושה: גלימות. גם לבנות וגם לי. כאלה כמו של כיפה אדומה, עם כובע.
האמת היא שרק שלי אדומה…

מבשלת: לחג ולשבת. אופה לחם מתוק ומתכונים של סבתא (אמא, הצימעס יצא מצוין!). מנסה מתכונים חדשים (כמו המטבוחה המצוינת של ליאת) ומתרפקת על ריחות מוכרים.
שותה: דקירי תות. בבקבוק זכוכית. לפעמים גם על החוף בברד, אבל זה רק בקנקון, וזה כבר עבר חלף..

קוראת: את הספר הזה, 'האם תלמד דג לטפס על עצים'. על חינוך ילדים שונים ודומיהם, בדרך הנכונה להם. קוראת אותו בקינדל שלי שמותקן לי על הנייד, ברגעים בהם אני רוצה להעשיר את עצמי.

רוצה: יותר חולמת. חולמת לטוס לטיול בקוסטה ריקה. חולמת להקים חנות בדים חוטים המשלבת שיעורים. חולמת.


מסתכלת: על הבנות משחקות מנקלה. יעל ועמית משחקות ויערה עומדת לידן ושרה להן בקולי קולות באוזניים, כי הן לא נותנות לה לשחק. אני בינתיים מצחקקת לעצמי.


משחקת: בטלפון החדש שלי. כי הטלפון הקודם הוטבע באקווריום. נכון יותר להגיד שבת אחת הניחה אותו על שולי האקווריום בכדי להגביר את המוסיקה (יישר כח על הבנת הגברת צליל וכאלה) והזאטוטה שלא הבינה מה כל כך קשה להכניס אותו עד הסוף ולמה בכאילו, השלימה את המשימה.


מחליטה: לאהוב את עצמי.


מאחלת: לכולם שיאהבו אותם כמו שאוהבים אותי. ולא רק כי עכשיו החלטתי לאהוב את עצמי, אלא כי אני מעריכה.


נהנית: לתפור לעצמי ולבנות בגדים. אין כמו לפתוח ארון ולקחת מכנסיים שאני הכנתי או שמלה שאני עיצבתי. כיף.


מחכה: שלזאטוטה יהיה ויזה לארה"ב ואז אוכל לנסוע איתן לניו יורק – לפגוש אנשים אהובים ולחרוש קצת עיר מערבית.


מעדיפה: שבח"לי יצטרף אליי, אבל נו שוין.


תוהה: אם ההורים שלי סתם דיברו או שאכן הם מתכננים לבוא לבקר אותי (רמז, רמז.)


אוהבת: את העונה הזו, החמה, בה מדי יום יורד גשם זלעפות, והשמיים מוארים בבקרים גם באמצע היום, ורעם אדיר מתגלגל בשמים מקרוב. איתני הטבע נמצאים קרוב אליי, ואני מרגישה שייכת.


חושבת על: מכירות באיביי ובאטסי. האם יש לחנות שלי מקום? האם המחירים הגיוניים? איך לעודד מכירה? דברים כאלה..


צופה: בזאטוטה מציירת יצורים בעלי רגליים וחיוך ו" כותבת" שוטף, באמצעית דואגת לכהבלה וצוחקת צחוק מתגלגל ובגדולה שמתבגרת.


מקווה: ליותר סבלנות. בעיקר מצידי.


מתפעלת: מצחוק מתגלגל של ילדה מאושרת.


זקוקה ל: עוד כמה שעות ביום. או להתעורר מוקדם יותר. או להזדקק לפחות שעות שינה. יש לי מלא תוכניות..


מריחה: מיקס של שמנים שבחרנו יחד, כל ילדה בחרה ריח ויחד הם בוערים מעל נר ומציפים את הבית בריחות הרמוניים.


לובשת: ברגע זה ממש את המכנסיים שתפרתי בעצמי לעצמי.


עוקבת אחרי: אחרי צ'יצ'י. היא מפרסמת מדי שבוע תוספת לשמיכת הקרושה עליה אני עובדת עכשיו. הנה לינק לאתר שלה, אם בא לכם להצטרף גם. 


שמה לב: שהכהבלה לא אוכלת לנו את צ'יקה.


יודעת: שבסופו של יום, העיקר הכוונה.


לומדת: כל יום מחדש איך רק לצחוק. לא פשוט, אבל משתדלת.


מרגישה: שאחרי כמעט חודש של התעמלות יומיומית, שבוע בקנקון החזיר אותי אחורה (פרצוף עצוב). אבל לא מתייאשת, מתחילה שוב מחדש..


מעריצה: נשים שמצליחות לשלב קריירה ולימודים ובית. איזה כוח ונחישות וחריצות. מגיע לכן מחיאות כפיים, אחיותיי!!


ממיינת: את הרגשות מתוך המציאות. כי לפעמים אין להן קשר למה שקורה באמת (חיה בסרט, כבר אמרנו?).


קונה: בדים. חוטים. ואמנות מקומית גם. קשה לי להתאפק עם כל הצבעוניות שיש פה סביב.


מקבלת: שלהתערב בשיחות של הבנות שלי גורם לי לעצבים. אז אני מתאמנת בלהתעלם ולתת להן לפתור לעצמן את הסכסוכים.


לא אוהבת: לשמוע בכי. אבל הוא בא, אז אני מתמודדת איתו בהכי סבלנות שאפשר (שלפעמים אין לי ואז אני צועקת ואז יש עוד בכי ואז אני מחבקת ואז הבכי נגמר, הסוף. מסך יורד).


פותחת: טחינה ומכינה עוגיות חלבה, כי קיבלתי סטוק.


מצחקקת: כשבח"לי אומר לזאטוטה לצבוט לי באף והיא צובטת לי בפטמה, כי זה מה שהוא אמר לה קודם לכן, שהאף שלי נמצא בפיטמה. אנטומיה 101.


מרגישה: נרגשת לפני הקרב הבא של הגדולה בקראטה. היא ממש מתקדמת ומתאמנת ואני נרגשת יחד איתה.


מנשנשת: עוגיות חלבה, כבר אמרנו?


חושקת: שכל עוגיית חלבה תיקח איתה כמה גרמים, ותשחרר אותי ממשקלם של אלה.


מייחלת: בריאות. לכל האהובים שלי ובני משפחתם.


עוזרת: לבתי להתבגר. זה מסובך, הקטע הזה..


שומעת: סיפורים באנגלית, ושירים בספוטיפיי ואת זה, כי יערה מבקשת.


עד כאן חשבון הנפש שלי לשנה זו.
אני אוהבת לרשום את הרשימות האלו. הן ממקדות אותי על מה שחשוב באמת.
תודה שהייתם איתי השנה הזו, נמשיך ככה, טוב?

נשיקות, עינת

 

No Comments
  • אדוונת
    Posted at 07:48h, 19 ספטמבר הגב

    עינתי, נפלא לקרוא את הרשימה שלך, השאיפות, ההצלחות והחשקים…מדי פעם ראיתי את עצמי ברשימה, בחלק הרגשתי שאת פונה אליי ישירות, בחלק חשקתי גם לעבור הרפתקה דומה וייחלתי לאומי כשהיא תגיעה. את אישה אמיצה, נבונה, מוכשרת, אוהבת, חמה, מרגשת ממש כמו הרשימה שלך. שתגשימי השנה את כל משאלות לבך ♥ אדוונת

  • אדוונת
    Posted at 07:49h, 19 ספטמבר הגב

    =ייחלתי לאומץ

  • אדוונת
    Posted at 07:50h, 19 ספטמבר הגב

    =ייחלתי לאומץ

  • אמא יוצרת
    Posted at 12:42h, 19 ספטמבר הגב

    אדוונת יקירה.
    כבר הרבה זמן לא אמרתי לך שאני אוהבת אותך, אז הנה (-:
    תודה. על שאת מצליחה לרגש אותי ואוהבת אותי גם.

Post A Comment