זמן תודות

לפעמים צריך לעצור הכל, כי זהו זמן תודות.

במהלך החודש האחרון האתר שלי עבר שדרוג רציני, במסגרתו יצא לי לחטט בו קצת ומצאתי את הפנינה הזו..

 

התחלות הן לא קשות, רק ארוכות ארוכות ארוכות…

---

"עכשיו זה הזמן.
גם לעצמי וגם לכתיבת הבלוג. ולא רק מבחינת זמן כרונולוגי בחיי. בעיקר מבחינת התנהלות הבית..
יש לי בדיוק 15 דקות, לא של שקט חס וחלילה – יש פה בכל זאת 3 נסיכות שדורשות תשומת לב. 15 דקות של מרחב פנוי.
הבנות למעלה, משחקות אחת עם השניה, שומעות מוסיקה ועושות בלגן חדש להחליף את הבלגן הישן. ולי יש 15 דקות של פנאי, לשבת ולכתוב קצת.

אז מה יש לנו? יש לנו אותי. אמא במשרה מלאה. יש לנו את בח"לי (בחיר לבי), חקלאי מוכשר ואיש חיל, יש לנו את יעל בת 9, עמית בת 7 ויערה בת שנה וארבעה חודשים. יש את אריה (בקמץ) הכהבלה (כלבה אהבלה בשפתנו אנו), את חיים ולוקה הארנבים. ואת דלילה! שבלעדיה לא היה לי פנאי אפילו כזה, של 15 דקות. דלילה עוזרת בנקיון הבית. שתבורך.

אנחנו בגואטמלה כבר חודשיים. עוד מעט שלושה.

אבל ברשומה הזו רציתי בכלל לספר על משהו אחר לגמרי ונסחפתי.
רציתי לתת טעימה.

טעימה ממה שאנחנו עושים בבית. טעימה ממה שאני עושה במטבח. וטעימה מהחיים בחינוך ביתי בארץ ניכר.
רק טעימה, כי היריעה קצרה…"

---

מאז שכתבתי את המילים הללו, עברו כבר מעל ל-4 שנים ויותר מ-100 טעימות קטנות כאלה. אריה כבר לא איתנו. גם לא חיים ולוקה. במקומם יש לנו פוקסי ומרשמלו. יעל כבר בת 13 וגם עמית ויערה גדלו.

כתבתי על חגים בגואטמלה, על טיולים ומנהגים מקומיים. נתתי טעימות מהמטבח שלי, כולל פדיחות קולינריות שחקוקות בזיכרון (אולי רק שלי?). בעצם לא רק פדיחות קולינריות, אבל מי סופר? כתבתי על מזג אוויר, וספורט והרי געש. כתבתי הדרכות ליצירה וללימודים, מתכונים וסרטונים.

זה לא פוסט מסכם, יותר כמו פוסט רשימת מלאי, כי רציתי לעצור הכל ולהגיד תודה.

רציתי להגיד תודה למיקי קרטון שהקימה לי את האתר החדש הזה ונתנה בית ראוי לכל טעימות העבר וטעימות העתיד שלי.

רציתי להודות להדס צוקרמן שעיצבה לי לוגו חתיך וצבעוני בדיוק איך שרציתי, ושילבה את הצבעים המטרפים שלו באתר החתיך שלי.

רציתי להודות לרחלי בן חיים פרל שהכירה לי את שתי הקוסמות הללו ועזרה לי למקד את עצמי.

והכי חשוב – רציתי להגיד תודה לבח"לי ולבנותיי, שעדיין מאפשרים לי בכל פעם 15 דקות של שקט (ולפעמים גם יותר).

---

את מיקי אפשר למצוא בלינק הזה, או לנסוע עד למצפה רמון המהממת ולפגוש אותה.

את הדס המוכשרת וכל המוצרים שלה אפשר (וכדאי) לפגוש בלינק הזה.

את רחלי, הלא היא ישראליסטה (זוכרים שאירחתי אותה?) אפשר לפגוש כאן.