רשימת טודו

רשימת טודו

תודה רבה על התגובות המקסימות מכל הקוראים את הפוסט הקודם. נתתם לי דלק במבערים..
חלקכם אף הגדיל ראש וציין כי יהיה נחמד לשמוע קצת על הנעשה כאן, בגואטמלה.  בשבילכם אתחיל בתיאור קצר של היום שלי היום – המטרה היתה לחדש את הדרכון שלי, לשלוח דואר ולקנות קצת ירקות הביתה. משימה פשוטה כביכול. בבית בערד הייתי עושה את כל המשימות האלו בכמה שעות ובהליכה (ממש בהליכה – מהבית עד בניין העירייה, ואז לדואר ולמורדי במרכז בשביל הירקות. מקסימום חוזרת עם מונית הביתה). כאן המשחק קצת שונה. היום שלי התחיל אתמול בעצם, כשדיברתי עם נהג מונית וביקשתי ממנו שיאסוף אותי בתשע וחצי בבוקר מהבית. אחר כך הכנתי את הבנות לנסיעה מוקדם בבוקר (מוקדם, כן…תשע וחצי..). הן היו צריכות להכין תיק, כי בצהריים יש להן חוג שחיה. מזל שהתעקשתי, כי ליעל לקח חצי שעה להתעורר ולעמית לקח 25 דקות למצוא גומיה. יערה בינתיים הספיקה לשפוך את הלגו לפחות פעמיים ברחבי הסלון ולהחליף את החולצה שהתלכלכה מהשוקו. המונית הגיעה בזמן ואחרי 40 דקות הגענו לעיר. אם נעשה חשבון מהיר – היום שלי התחיל בשש, ובעשר וחצי הגעתי אל היעד. 30 ק"מ סך הכל.
לצורך הפספורט החדש הלכנו להצטלם ולאכול משהו קטן, התעכבנו לקצת שופינג וחידשנו מלתחה ליערה (הם גדלים נורא מהר בגיל הזה..) ובגד ים ליעל וחצאית טוטו לעמית (מה אני אשמה שכל החצאיות שלה הן דוסיות למראה ולא מתאימות לשיעור בלט קלאסי?!!). לשגרירות הגענו רק בשתים עשרה.
מה מסתבר? שמי שאמונה על חידוש פספורטים לא נמצאת היום. למעשה, היא נמצאת רק בימי חמישי. גם אז כדאי להתקשר יום קודם כדי לוודא שהיא נמצאת. אולי יהיה לה קשה לקום בבוקר והיא תחליט לקחת יום חופש. טוב. הלאה. לשלוח דואר. בשביל זה צריך שוב מונית שתיקח אותנו לסניף הדואר המרכזי בקצה השני של העיר (עד עכשיו מצאנו רק סניף אחד..). הסניף מאוד יפה ושוכן בבניין עתיק ומרהיב ביופיו בלב ליבה של הדאון טאון של גואטמלה. בינתיים השעה כבר אחת וחצי, עוד שעה מתחיל חוג השחיה של הבנות והן עוד לא החליפו בגד ים! מיד שלחתי אותן לשירותים של סניף הדואר בזמן שהמתנו (שוב) למונית שתיקח אותנו למרכז החוגים. את הירקות קניתי אחר כך (ותודה לאוסקר, נהג המונית, שליווה אותי הלוך וחזור במהלך כל היום הנפלא הזה. ביום חמישי נשוב שוב על אותו מסלול,אבל הפעם אני מקווה שנצא גם עם פספורט מחודש).

זה היה, על קצה המזלג, יום ממוצע בחיינו. סתם. לא ממוצע. ככה זה רק כשאנחנו יוצאים מהבית.


סניף הדואר המרכזי בגואטמלה. יפה, נכון?

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ולנושא קצת אחר.השבוע אנחנו, משמע בח"לי ואני, מציינים 10 שנות נישואין.

עכשיו, עשר שנים לא באות ברגל. הן טסות!!! ובמקרה שלנו הן טסו לרפובליקה הדומיניקנית, ואז לגואטמלה. לעומת זאת את ירח הדבש שלנו עשינו בארץ …

אבל לא על זה רציתי לכתוב.

רציתי לעשות רשימה. אחד מהדברים שבח"לי לימד אותי זה שרשימות זה טוב. הן מסדרות את הראש, מארגנות את הזמן, ועוזרות לי לעשות סדר בבלגן, שבדרך כלל מתרוצץ לי בקלבסה (שזה דלעת, לכל מי שהוא לא אשכנזי טהור או נשוי לאחת כזו).
הרשימה שלי, היא רשימת טודו (ToDo). הרבה פרויקטים מחכים לי במגירה. חלק תלויים על הקולב, חלק בתיק התפירה/רקמה/אריגה. חלק בראש או בתמונה. החלטתי להעלות אותם לכתב ואולי כך גם לעזור לי להביא את חלקם לסיום. אז הנה היא – במלוא הדרה:

1. שמיכת ריבועים. הרבה זמן חיפשתי לעשות כזאת ובזכותה של ליזה, חברתי היקרה, התחיל הגלגל לנוע. מצאתי הסבר וכבר יש לי 3 ריבועים. נשארו לי עוד 120 בערך…


 
את הדוגמא וההסבר מצאתי כאן


 

 

 
 
2. ריקמה. וואו. יש לי כמה. נחלק לתת-סעיפים? מה עושים?? חבל שבח"לי ישן…אוקיי.
א. ברכת הכהנים. הבית צריך את הברכה שלו. בכל זאת, אנחנו כבר 3 חודשים פה..
ב. מגבות ראש. מתנת הפתעה לבנותיי המקסימות.
ג. פרויקט 37 הריבועים. הרחבה בפוסט אחר, מבטיחה.
ד. מפה. מזל שהיא עדיין בארגזים בארץ. זה מקל על סדר העדיפויות..
3. טלאים. בנוסף לריבועים הארוגים גם התחלתי שמיכת טלאים שכנראה תהפוך לכרית בהמשך, עוד לא הוחלט.
4. שברים ואחוזים. אין ברירה. הילדה בת 9 וצריכה כבר לשלוט בחומר…וחוץ מזה – עד מתי היא תעזור לי באפייה תוך כדי שהיא שואלת מה זה הקו נטוי הזה שליד הכוס קמח? (1/2!)
5. פרויקט מקלות חדש של הבנות ושלי – הפעם, קנבס!
6. פאזל. 1000 חלקים. על מה לעזאזל חשבתי כשהסכמתי לה להביא אותו הביתה? ועכשיו הוא כבר פתוח לכל אורך שולחן העבודה ואין ברירה אחרת.
7. הכנות לקראת יום ההולדת השביעי של עמית. היא רוצה בובה בדמותה.
8. פורים, אמרתי? אוטוטוטוטו..להכין תחפושות כנראה יהיה הכרח, כי בגואטמלה אין עידן 2000.
9. ואולי מישהו יכול לעזור לי עם רעיון מה לעשות עם ערימת בננות בשלות שמרקיבות לי אט אט על השיש? כמה עוגות בננה כבר אפשר לאכול??
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
זהו. זו הרשימה שלי. נתחיל מזה, אה?
<3 עינת
No Comments

Post A Comment