החיים בגואטמלה Tag

פסח בא והלך. יום השואה ויום הזיכרון ויום העצמאות חלפו גם הם. יש משהו בשהות בגולה שמרחיק אותך ומקרב אותך בו זמנית לאירועים מכוננים בתרבות היהודית-ישראלית. מצד אחד אין לי דגלי ישראל בכל פינת רחוב, אין שירי יום זיכרון ברדיו, אין סגירת בתי עסק או חגיגות על...

אחותי הקטנה בהריון.טוב, היא לא ממש קטנה כבר, בכל זאת חודש תשיעי, אבל עדיין. קטנה. כשילדתי את הבכורה שלי, היא ליוותה אותי כל ההריון ובחדר הלידה. היא היתה חלק מרכזי בתחילת החיים המשפחתיים שלי. ואז, כשהבכורה היתה בת 5, עזבנו הכל ועברנו לרפובליקה הדומיניקנית. עברנו כי...

את ישראל עזבנו כמה ימים אחרי שיעל חגגה את יום הולדת החמישי.יום הולדת בישראל כולל עוגה עם נרות, הרמה על כסא, הורים, סבים, דודים, חברים, ממתקים והפעלה. אנחנו אהבנו הפעלות סיפורים. הייתי קוראת לילדים סיפור ומפעילה אותם בהצגה או במשחק, שקשור לסיפור. שולחן הממתקים נהנה...

"בואי נחליף את הגרוטאה הזו ונקנה חדשה! הגיע הזמן לעשות משהו עם הערימה מעלת האבק הזו שסחבנו כל הדרך מישראל" אמר בח"לי מיד כשנחתתי בבית.אם לא הייתי יודעת יותר טוב, הייתי חושבת שהוא מדבר על אחת מהילדות.אחרי חודש וחצי בישראל הן באמת נראו קצת מאובקות.אבל...

היום אני רוצה לדבר קצת בתמונות, בצבעים, ברסיסי יומיום.כי כשאני עוצרת הכל, ומסתכלת על קמצוץ האושר שנגלה לי בתמונות הללו, מתמלא לי עולם של שמחה.***כוס קפה בבית מלון. כי לפעמים הנפש זקוקה לחדר נטול נשמה ***ביקור של דודה אהובה, במקומות חדשים וישנים בגואטמלה***ביקור של אמא, וכל...

לפני יומיים נפגשתי עם אחת מהשכנות שלי בביתה. קבענו לעשר בבוקר, היא רצתה להראות לי את הבית השכן שעומד להשכרה, וכשהגעתי בזמן, בנה האמצעי ביקש ממני לשבת לה ולחכות כי היא עוד במקלחת. שזה די טיפוסי פה, האיחורים הללו. מה שהפתיע אותי הוא שאותו הבן,...